התחבר
FAQ
עבר
תפריט

כיצד תשיגו חוזה מקדמי?עם הוצאה אקדמית מכובדת לפני שתחלו בכתיבת ספרכם?

כתיבת ספר אקדמי היא משימה לא קלה הדורשת מיומנויות מחקר, יצירתיות, יכולת התמדה ועוד מיומנויות רבות אחרות. אחד ההיבטים המאתגרים ביותר בהוצאת ספר לאור הוא העובדה כי כתיבת הספר היא רק השלב הראשון בתהליך בן שני שלבים, בעוד השלב השני הוא הפרסום. גם אם ברשותכם מיומנויות כתיבה ומחקר מצוינות, צליחת תהליך הפרסום דורשת סט מיומנויות שונה לגמרי: שיווק, מכירה, נטוורקינג ועוד.

אמנם השלב הזה עלול להישמע מפחיד, אך אל דאגה! המדריך שלפניכם מפרט את התהליך שלב אחרי שלב ויסייע לכם לאורך תהליך הכתיבה והפרסום, וזאת כדי ליצור את "כרטיס הביקור" המוצלח ביותר עבור הספר שלכם.

ה"איך", "מי" ו"מתי" של פרסום ספר אקדמי

"איך" – הכנת הצעה מקיפה ומשכנעת לפרסום הספר האקדמי שלכם

על מנת לגבש הצעה מוצלחת, חשוב להכין מעין "ערכת הוצאה לאור"(Publishers Package) שתכלול את התוכן ואת הרקע שידרשו רוב הוצאות הספרים לפני שיציעו לכם חוזה. להוצאות שונות עשויות להיות דרישות מעט שונות ולכן חשוב להקפיד על גמישות, להיות קשובים ולכבד את הדרישות הספציפיות של כל הוצאה. רוב ההוצאות יבקשו ההצעה שתכלול את הדברים הבאים:

1. מכתב פנייה נמרץ ומושך את העין

2. רקע ביוגרפי מלא הכולל את כל התארים, התעודות והניסיון שלכם, כמו גם פרסומים שלכם

3. תיאור מפורט (Book Prospectus) של הפרסום המיועד

4. תוכן עניינים הכולל פירוט של פרקי הספר

5. עיקרי דברים או תקציר הפרסום המיועד

6. פרק או שניים מתוך הספר הכתובים באנגלית רהוטה וללא שגיאות

שימו לב: לעומת מאמר שמיועד לכתב עת, בבואכם לפרסם ספר אתם רשאים לפנות לכמה הוצאות במקביל (אלא אם כן הן אוסרות על כך באופן מפורש). לכן מומלץ להכין נוסח אחיד של הצעה שאותו יהיה אפשר לערוך בהתאם לדרישות הספציפיות של כל הוצאה.

כיצד ליצור את 'כרטיס הביקור' (Book Prospectus) המושלם לפרסום שלכם?

החלק המהותי והמרכזי בהצעה המוגשת הוא ה-Book Prospectus (מילולית: "העלון השיווקי של הספר", המכונה לעתים פשוט "פרוספקטוס"). חלק זה הוא מעין "כרטיס הביקור" של הפרסום המיועד אשר כולל את המידע החשוב ביותר בנוגע אליו.

שמונה מפתחות ל"פרוספקטוס" מוצלח:

  1. אורך: התחילו בתיאור קצר של הספר. לעתים קשה לכתוב באופן תמציתי דיו ולכן חשוב לשמור לעצמכם זמן על מנת לערוך, לשנות ולתקן את הכתוב במידת הצורך.
  2. תוכן: כאמור, חלק זה של ההצעה הוא מעין "עלון שיווקי" עבור ספרכם. לכן נסו לחשוב מה עשוי למשוך את עיניהם של הקוראים וללכוד את תשומת ליבם. אולי תחליטו, לדוגמה, לפתוח באנקדוטה מעניינת במיוחד מתוך הספר, אשר תמשוך את תשומת ליבם של קוראי ההצעה כפי שהספר העתידי ימשוך את תשומת הלב של קוראיו. כדאי אף לבצע "נסיעות מבחן ולבקש מחברים או מעמיתים לעבור על הכתוב ולבדוק את תגובתם.
  3. הנושא עצמו: במובן מסוים, הפרוספקטוס הוא מעין "קטלוג". לכן כדאי לכלול בחלק זה את רשימת הפרקים של הספר, לרבות כותרות הפרקים ותקציריהם. כך יתאפשר לנציגי ההוצאה שיקראו את ההצעה להבין במה עוסק הספר מבלי לקרוא את כולו.
  4. ערך: חשוב לכלול בחלק זה מידע בנוגע לטענה המרכזית בספר, ובראש ובראשונה הסבר על התרומה שלו ושלכם לתחום המחקר הרלוונטי. פרטו כיצד משתלבות הטענות שלכם עם הספרות המקצועית הקיימת בתחום ומהי השפעתן הפוטנציאלית. כדאי בשלב זה גם לכלול הפניות ספציפיות לספרות מקצועית מתחרה או משלימה.
  5. קהל היעד: למרות הנטייה האוטומטית שלנו לחשוב: "מי לא ירצה לקרוא את זה?!?", חשוב לציין בפירוש בפני ההוצאה מיהו קהל היעד של הפרסום המיועד. הסבירו מיהם הקוראים שצפויים להתעניין בספר ובדקו האם להוצאה שאליה פניתם יש נוכחות ותפוצה בקרב קהל היעד הרלוונטי.
  6. סטטוס: אין נוסחה אחת מוסכמת שמגדירה את השלב בתהליך הכתיבה שבו עליכם להימצא כדי לגשת להוצאה. לכן חשוב להודיע להוצאה מהו הסטטוס העדכני של הטיוטה. אם בכוונתכם להגיש כתב יד חלקי או אם אתם נמצאים בעיצומו של תהליך תרגום הספר לשפה אחרת, הקפידו לעדכן את ההוצאה בדבר תאריך הסיום המשוער. ראו בהמשך עצות נוספות בנושא זה.
  7. פרטים טכניים: לקראת הסוף הוסיפו פירוט לגבי הפרטים הטכניים הבסיסיים של כתב היד, כגון אורך (מספר מילים, לא מספר עמודים), מספר איורים או טבלאות או כל מידע רלוונטי אחר.
  8. מבקרים: לעתים קרובות תמצאו כי אנשי ההוצאה עצמם אינם בקיאים דיים בתחום המחקר הרלוונטי על מנת לאתר מבקרים מתאימים לספר. הדבר עלול לגרום לעיכוב בתהליך ההוצאה לאור, ולכן כדאי לספק מראש להוצאה רשימת מבקרים מומלצים המסוגלים לתת פידבק מועיל והערכה הוגנת (ואף אוהדת). אל תשכחו לכלול את השמות המלאים ואת פרטי הקשר של הממליצים.

"מתי" להגיש את ההצעה – הסוד לתזמון מושלם

רוב המחברים מתחילים לחשוב על תהליך ההוצאה לאור רק כאשר ברשותם כתב יד מלא ומושלם. אחרים מחכים עד שכתב היד קרוב לסיום על מנת להשאיר זמן לביצוע תיקונים כאלו ואחרים בעת תהליך ההגשה.

אנו ממליצים להכין "ערכת הוצאה לאור" כבר בשלבי הכתיבה ההתחלתיים, מה שעשוי למשוך את תשומת ליבם של אנשי הרכש או פיתוח התוכן מטעם ההוצאות עצמן, ולהביא ליצירת הקשר הראשוני עם הוצאות הספרים.

וכפי שכבר הבנתם, התזמון של הוצאת ספר לאור הוא אינו One Size: לכל אחד יש הזמן והתהליך שלו.

"מי" ההוצאה המתאימה ביותר עבור כתב היד שלכם

הקפידו לעקוב אחר ההוצאות המרכזיות שאיתן אתם שוקלים לעבוד ובדקו אם יש סדרת ספרים קיימת שכתב היד שלכם עשוי להשתלב בה. כמו כן, בדקו את הדרישות הספציפיות של כל הוצאה עבור כתבי יד בתחום שלכם.

בבואכם לבחור את ההוצאה הנכונה עבורכם, לעתים הדבר החשוב הוא לא "מה אתם יודעים" אלא "את מי אתם מכירים". עמיתים למקצוע, מכרים מהמדיה החברתית או אפילו קשרים אישיים כאלו ואחרים עשויים לספק מידע על הוצאות מכובדות ומוכרות בתחום ולסייע לכם במציאת פלטפורמה מתאימה לפרסום.

עם זאת, חשוב לזכור: אמנם הוצאה לאור היא תהליך שיתופי במהותו והיכרות עם האנשים הנכונים עשויה לפתוח לכם את חלון ההזדמנויות המיוחל, אך בסופו של דבר, הוצאות לאור יתעניינו רק בפרסומים אקדמיים בעלי פוטנציאל מסחרי אמיתי.

הוצאות ספרים אוניברסיטאיות, הוצאות ספרים אקדמיות מסחריות ומה שביניהן

הוצאות ספרים אוניברסיטאיות הן כלי חשוב המאפשר לאקדמאים לפרסם את כתביהם. עבור חוקרים רבים, "הגביע האקדמי הקדוש" הוא פרסום מחקרם בהוצאות כגון קיימברידג', ייל, פרינסטון או אוקספורד. ואולם הדבר לא תמיד אפשרי. ייתכן שכתב היד שלכם לא יתאים לסדרות הקיימות המפורסמות על ידי הוצאות אלו, או שמא לוח הזמנים שלכם לא יאפשר את ההמתנה הכרוכה בתהליך ההוצאה דרכן והביקורת הקפדנית שצריך לעבור.

במקרים כאלה אפשר לשקול את האלטרנטיבה של פרסום דרך הוצאת ספרים מסחרית המתמחה בפרסומים אקדמיים, אך חשוב לזכור כי במקרים רבים הוצאות ספרים אלו עלולות לגבות עמלה משמעותית עבור הפרסום (הוצאות הגובות עמלה גבוהה במיוחד מכונות לעתים "הוצאות יוקרה"  - Vanity publishers).

עלולים להיות חסרונות שעליכם להיות ערים להם בטרם תחתמו חוזה עם הוצאת יוקרה כגון זו: חלק מהן גובות עמלה גבוהה מאוד על שירותיהן, ועם זאת הן אינן בהכרח מסייעות לעמוד בדרישות הנוקשות הנוגעות לפרסום אקדמי כגון ביקורת עמיתים, עריכה, הגהה ושיווק. כמו כן פרסום הנעשה דרך הוצאה בעלת מוניטין מפוקפק עלול לפגום במהימנות הפרסום עצמו ואף במהימנות המחבר. לכן חשוב מאוד לבדוק את הרקע של כל ההוצאות ולוודא כי הן פועלות במקצועיות ומבצעות הליך ביקורת עמיתים כראוי.

עצות נוספות לסיום

התהליך המסואב של כתיבה ופרסום אקדמיים כולל ומצריך כל מיני רכיבים: מחקר אקדמי, חדשנות, שימת לב לפרטים, מיומנויות מכירה וכישורים בין-אישיים גבוהים. מורכבות התהליך וריבוי המשימות הכרוכות בו עלולים לגרום להסתייגות או להצפה רגשית ולהרתיע אתכם מפני כניסה לתהליך. לכן אל תהססו לפנות אלינו לקבלת עזרה, ליווי ותמיכה כללית על מנת להשיג את המטרה הנכספת ולהוציא את חיבורכם לאור.

להורדת המדריך, אנא הזינו את כתובת המייל שלכם:

לחצו כאן כדי לצאת לדרך!