לעשות לוקליזציה כדי להשפיע

ארכיון ההיסטוריה החזותית של USC Shoah Foundation משמר את העדויות של ניצולי שואה ושל מקרי רצח עם אחרים. הארכיון, שנבנה והתפתח במשך שלושים השנים האחרונות, מחזיק יותר מ־56,000 עדויות – הארכיון הגדול ביותר בעולם של עדויות מהסוג הזה. העדויות כוללות מפתח עניינים לפי דקה, מה שהופך אותו למשאב יקר ערך לאנשי חינוך, תלמידים, חוקרים, מלומדים, משפחות ניצולים ועוד. אולם עד עכשיו האתר וכל שאר המטא נתונים מסביב – כולל כמעט 70,000 מונחי מפתח וההגדרות שלהם – היו רק באנגלית.

כדי להפוך את הארכיון לנגיש יותר לדוברי עברית החליטה USC Shoah Foundation לתרגם לעברית את אתר הארכיון להיסטוריה חזותית, כתמיכה בשיתוף פעולה חדש עם הספרייה הלאומית בישראל. בנוסף לממשק משתמש בשפה העברית אתר הארכיון יציג מונחי אינדקס והגדרותיהם בעברית.

אילנה לובקה, מנהלת שיווק ב־Academic Language Experts (ALE), דיברה עם אניטה פייס, מנכ"לית טכנולוגיות, כדי לסקור את התהליך שקיבלה על עצמה USC Shoah Foundation לצורך החלטה על תרגום כאסטרטגיה של הפצה ושל השפעה, איך התנהלה הקרן בהכנת החומרים, במציאת הספק המתאים, בהבטחת התאמה טכנולוגית ואיך היא עבדה יחד עם ALE כדי לבנות תהליך עבודה יציב ויעיל.

אילנה: אניטה, תודה שהסכמת לדבר איתי היום. את יכולה לספר לי קצת על ההיסטוריה של הארכיון הדיגיטלי ואיך נולד הרעיון ההתחלתי של תרגום הארכיון?

אניטה: USC Shoah Foundation נוסדה בשנת 1994 במטרה לאסוף, לשמר ולשתף עדויות של שורדי שואה. עד תחילת שנות ה־2000 אספנו 52,000 עדויות. המטרה העיקרית שלנו ב־USC Shoah Foundation היא לתת הזדמנות לניצולים ולעדים של השואה – רצח העם של היהודים – לספר את הסיפורים שלהם במילים שלהם בראיונות אודיו־ויזואליים, לשמר את העדויות שלהם ולהנגיש אותם למחקר, לחינוך וכדי לעזור לשפר את המין האנושי לנצח.

אילנה: מה היה הרציונל בתרגום החומרים האלה לעברית?

אניטה: USC Shoah Foundation, כתמיכה בעבודתה עם הספרייה הלאומית, שמה לעצמה למטרה לעשות לוקליזציה של שפת מאגר המידע לעברית כדי לתמוך יותר בחוקרים דוברי עברית, לקדם את המחקר שלהם ולהנגיש את הארכיון לקהל גדול יותר ומגוון יותר.

בנוסף לרמת הפרטים שהיינו צריכים בשביל התרגום, היינו גם צריכים לבנות מחדש את כל הפרישה של הארכיון החזותי (מימין לשמאל) כדי להפוך אותו לכמה שיותר נגיש לדוברי עברית. כל כפתור וכל טקסט דורשים לוקליזציה מדויקת כדי להבטיח ממשק משתמש קל לשימוש.

אילנה: איך התבצע חיפוש ספק התרגום? אילו סוגי כישורים ויכולות חיפשתם?

אניטה: כיוון שמאגר המידע של ארכיון ההיסטוריה החזותית של USC Shoah Foundation אוסף עדויות על מקרי רצח עם מרחבי העולם, היה לנו חשוב שלמתרגמים יהיה את הרקע האקדמי וההיסטורי הנדרש כדי לתרגם את החומרים. המטא־נתונים של הארכיון מכילים מעל חמישה מיליון מילים, כך שנחוץ ספק שיכול להתמודד עם כמות גדולה של חומר בלי להתפשר על איכות. בנוסף, היו לנו רק שמונה חודשים להשלים את העבודה. לכן היינו צריכים חברה עם רשימה ארוכה של מתרגמים שיהיו מומחים בתחום התוכן ושיהיה להם ידע מעמיק בשפות המקור והיעד. כדי לענות על הצורך הזה, מומחיוּת בתוכן נושאי המיזם היא בלתי נפרדת משליטה חזקה בשפה. לאחר שהפצנו קול קורא מקיף לספקים, סקרנו בכובד ראש ובדקנו כמה אפשרויות לפני שבחרנו ב־ Academic Language Experts (ALE). בחרנו ב־ALE בגלל הניסיון שלהם בפרויקטים דומים, המומחיות בתחום והתמחור התחרותי.

אילנה: איך עבדתם עם ALE על החומרים שלכם?

אניטה: מפאת הכמות הגדולה של התוכן שדורש תרגום, יכולנו לעבוד יחד עם ALE כדי ליצור תהליך עבודה שיאפשר תרגום באיכות גבוהה ביחס לכמות ולטבע החומרים. בחרנו בתרגום מלווה בינה מלאכותית, שירות שמציעה ALE, המשלב את טכנולוגיית הבינה המלאכותית החדשנית ביותר תוך בקרה אנושית מתמדת וסקירה. זה גם עזר לנו לקבל יותר עבור הכסף שלנו במגבלת התקציב. ALE עזרה לנו לחבר את תוכנת ניהול התוכן שלנו לכלי התרגום שלהם, דבר שייעל את התהליך. העורכים של ALE סוקרים את התרגומים כדי להבטיח עקביות ודיוק. יש להם מספר גדול של עורכים העובדים במקביל כדי להבטיח שהעבודה מסתיימת בתוך טווח הזמן שהקציבה המלגה שלנו. אנחנו נפגשים עם המנכ"ל ועם המנהלת הראשית של ALE פעם בשבועיים כדי לדון בהתקדמות וכדי לפתור בעיות.

אילנה: באיזה תהליך השתמשתם כדי להכין את החומרים לתרגום? איך נראה המשא ומתן עם ALE?

אניטה: אחרי שהכנו את הקבצים בצד שלנו, העלנו אותם ישירות לכלי התרגום בסיוע מחשב (CAT tool) שבו מייד התחילה הבינה המלאכותית לעבוד וצוות של עורכים הוקצה כדי לעבור על הקבצים. ברגע ש־ALE מסיימת את עבודת העריכה, אנחנו מקבלים התראה ויכולים להטמיע את הפלט ישירות למערכת ניהול התוכן שלנו. אבי שטיימן, מנכ"ל ALE ולירון קרנצלר, מנהלת ראשית ב־ALE הסתכלו גם הם על כמה מהעמודים של הארכיון בתום הלוקליזציה, ונתנו לנו משוב על מקומות נוספים שבהם אפשר ללטש ולשפר את חוויית המשתמש בגרסה העברית.

אילנה: מה למדת על תהליך התרגום שלא ידעת קודם? יש משהו שהיית עושה אחרת?

אניטה: למדנו שהארכיון הדיגיטלי הוא יותר מפורט משחשבנו. לדוגמה, יכולנו לסקור הרבה שכבות של פרטי תכנות וללטש אותן כדי לגרום לארכיון להיות קל יותר לתרגום.

אילנה: האם תשקלו לעשות לוקליזציה לארכיון הדיגיטלי לשפות נוספו בעתיד?

אניטה: כן, נרצה לעסוק בתרגום לשפות נוספות.

אילנה: איך אתם מתכננים להפיץ או לפרסם את הארכיון בעברית?

אניטה: נעבוד קרוב עם צוותי התוכנית, התקשורת והחינוך ב־ USC Shoah Foundationכדי להבטיח שהארכיון המתורגם מגיע לקהל היעד שלו בהצלחה.

אילנה: במה תמליצו למוזיאונים או לקרנות אחרים להתחשב כשהם מתחילים במסע למיזמי תרגום מחקריים?

אניטה: יש כמה נקודות שהייתי ממליצה למוזיאונים או לקרנות לשים לב אליהן כשהם יוצאים למסע למיזם תרגום. דבר ראשון, תזכרו את בעלי העניין שלכם. זה כולל לקחת בחשבון איך המיזם תורם להשפעה הכללית של הארגון שלכם ולתפוצה הכללית שלו, מה שמקרב אתכם למילוי מטרות הארגון והמשימות שלו. לכן, חשוב ליצור מדד להשפעה של הארגון ולתפוצה שלו ממש מההתחלה. אני אמליץ על חיפוש חברה עם מומחיות בסוג תוכן הנושא שלכם. תהיו בטוחים שהם מסוגלים להבין את צורכי התרגום שלכם ולענות עליהם – ממומחיוּת בתוכן הנושא עד ניסיון בתרגום – והבינו שלוקליזציה היא הרבה מעבר לתרגום מילה במילה.