זהירות! אבני (שפה) לפניך

כולנו שמענו בעבר את האמרה "לפרסם או לחדול" (Publish or Perish) בנוגע ללחץ המופעל על אקדמאים לפרסם את עבודותיהם על מנת "להישאר בתחרות" לכל אורך הקריירה. עריכה אקדמית יכולה לשפר את סיכוייהם של חוקרים רבים להגיע לפרסום. ואכן, הפרסום הולך והופך במהרה לתנאי מקדים לקבלת משרה באקדמיה ובכך מעצים את התחרות בשוק, שוק המוצף מלכתחילה. בנוסף, הדחיפה הכלל-עולמית לפרסום באנגלית מוסיפה לסוגיה גם את עניין הנגישות: לחוקרים שאנגלית היא שפת אימם יש יתרון ברור בכל הנוגע לפרסום.

עם זאת, רק עשרים וחמישה אחוזים מתוך אחד וחצי מיליארד דוברי אנגלית בעולם הם דוברי אנגלית שפת אם. חוקרים שאנגלית אינה שפת אימם מוצאים עצמם בזירה מאוד לא שוויונית, שבה הם מתחרים על פרסום בכתבי עת יוקרתיים שבהם מספר מקומות מוגבל ושרבים מהם דורשים אנגלית ברמה מאוד גבוהה.

לעיתים קרובות, מייעצים כתבי עת למחברים לתת לדובר/ת בעלת אנגלית שפת אם לבדוק את כתביהם טרם ההגשה. אקדמאים עלולים לטעות ולחשוב שאם הם חוברים למחבר/ים הדוברים אנגלית כשפת אם, הם אינם זקוקים עוד לעורך. אולם, הדבר תלוי במידה רבה במיומנויות השפה של המחברים השותפים ובנכונותם לתפקד כעורכים.

לנווט בסבך תהליך הפרסום

בבואם להחליט אילו מאמרים לפרסם ולאילו לסרב, כתבי עת מביאים בחשבון מגוון משתנים: כתבי יד נדחים באופן תדיר בשל סוגיות שונות שנמצאות, במידה רבה, מחוץ לשליטתו של המחבר, כגון  מגבלות מקום, חוסר התאמה וכו'.

אולם, עורכי כתבי עת זיהו בעיות נוספות המובילות לדחיית מאמרים:

1. אי-יכולת לדבוק בסגנון כתב העת
2.  ארגון לקוי של תוכן ומבנה
3. העדר עריכה לשונית
4. מבנה טיעונים לא טוב
5. חוסר תשומת לב להערות המבקרים

החדשות הטובות הן שכל הסוגיות לעיל ניתנות לתיקון בעזרת המשאבים הנכונים, ובמיוחד בידי עורך אקדמי מקצועי.

כיצד יכול עורך אקדמי לעזור?

כאשר יעבוד העורך האקדמי על מאמרכם, הוא יבדוק באופן יסודי את הדברים הבאים:

1. תוכן (האם מבנה העבודה הולם את הנורמות האקדמיות?)
2. שפה (האם הדקדוק נכון? האם האיות עקבי? האם השפה 'אקדמית' דיו?)
3. פורמט (האם הוא מותאם למדריך הסגנון של כתב העת המסוים או של ההוצאה לאור?)

מציאת עורך אקדמי

עורכים יש בשפע  – אם תקלידו בשורת מנוע החיפוש "עורך אקדמי", תתקבלנה מיליון תוצאות. אך כיצד תבחרו את העורך הנכון עבורכם?

כפי שמקובל בעת חיפוש כל ספק שירותים, כדאי לבקש מספר הצעות מחיר לפני שמתחייבים לעורך מסוים. כיצד תצמצמו את החיפוש שלכם? חלק מהעורכים האקדמיים עובדים עם סטודנטים (או אפילו עם תלמידי תיכון) ולא בהכרח עם חוקרים מקצועיים. עריכת עבודה אקדמית של סטודנט שנה ראשונה לפילוסופיה, למשל, שונה לגמרי מעריכת מאמר המיועד לכתב עת אקדמי מקצועי, ולכן חשוב לקבל מושג מראש לגבי סוג הלקוחות הקיימים של העורך. נקודה חשובה נוספת היא מציאת עורך אקדמי בעל מיומנויות שפה, המכיר היטב את הנושא הרלוונטי ושסיים לימודי תואר שני לפחות. שני תנאים אלו הם הכרחיים לביצוע עבודה ההולמת את הדרישות הקפדניות ואת טבעה הכה-ייחודי של הכתיבה האקדמית.

בהתאם לרמת שליטתכם בשפה האנגלית, ייתכן ותעדיפו לכתוב באופן ישיר בשפת האם שלכם ואז להיעזר במתרגם או מתרגמת אקדמיים. כדי להבטיח את איכות ועקביות התוכן לאורך כל התהליך, כדאי שהמתרגם יהיה מסוגל לבצע גם עריכה, עיצוב והתקנה לדפוס.

אז אמנם חוקרים שאנגלית אינה שפת אימם עשויים למצוא עצמם מתמודדים עם לא-מעט אתגרים בהגיעם לפרסם בכתבי עת בשפה האנגלית, אך החדשות הטובות הן, כי עורכים אקדמיים מיומנים יכולים להשלים את פערי השפה ולשפר את סיכויי החוקרים להגיע לפרסום המיוחל.