בחירה בכתב העת המתאים למאמר שלך

אחרי חודשים של עבודה קשה, לילות בלי שינה ושעות של הקלדה, תיקונים, סוף סוף הגעתם לרגע שבו אתם מגישים את המאמר שלכם לכתב עת אקדמי. בין אם מדובר במאמר שנכתב בעקבות מאמצים אדירים של עשרות חוקרים ובין אם מדובר בעבודה של כותב יחיד, ההכנות לקראת הרגע הזה מספקות ומתישות כאחד. אך ההמתנה להחלטת העורך יכולה להפוך את התהליך למעיק ומתסכל. יתכן שהעורך יקבל את המאמר ויעביר אותו לבדיקה, אבל אז יתחיל שלב ההמתנה השני והארוך אף יותר. לעתים חולפים חודשים עד שמתקבלות תוצאות הבדיקה. מה יחשוב הבודק? ומה לגבי הבודק השני? וכמובן, כולם מקווים שלא יהיה בודק שלישי – כי אז זה רק הולך ומסתבך.

אם יש לכם מזל, המאמר עשוי להתקבל על תנאי בסוף השלב הראשון של תהליך הבדיקה, אך בדרך כלל הסיפור מסתיים באכזבה. אין זו בהכרח עדות לטיב המחקר, אלא פשוט המציאות התחרותית של עולם הפרסומים האקדמיים.

העולם התחרותי של הגשה לכתבי עת

רשת האינטרנט אמנם פתחה פתח לשפע של כתבי עת המתמחים בתחומים צרים ולחידושים כגון גישה חופשית, אך המודלים של הפרסום האקדמי כמעט לא השתנו והנתונים מדכאים למדי. מספר המאמרים המוגשים לכתבי העת הנחשבים מרקיע שחקים, והתחרות על המקום לפרסום, כמו גם על זמנם של העורכים ושל הבודקים העסוקים, גדולה מאי פעם. פתרונות יצירתיים לזירוז תהליך הבדיקה מועלים כל העת, וכוללים בין השאר הפרדה בין ביקורת עמיתים לבין מו"לים של כתבי עת אקדמיים לצד הכרה רשמית במאמצים הכרוכים בביקורת עמיתים. אך כל עוד כל הפתרונות היצירתיים האלה לא ייבחנו וייושמו, דחייה היא בגדר הנורמה. וכאשר המאמר שלכם נדחה, צריך פשוט להגיש אותו לכתב העת שנמצא במקום השני, השלישי, הרביעי או אפילו החמישי ברשימה שלכם.

כל אחד רוצה שהמאמר שלו יתפרסם בכתבי העת הטובים ביותר, אבל חשוב לפרסם במהירות כדי להמשיך הלאה לפרויקט הבא ולהמשיך במחקר. כל פרסום יכול להוות בסיס לפרסומים בכתבי עת יוקרתיים יותר, והמאמץ המתמשך המוקדש לשכתוב ולשינויים מפריע לעצם המחקר. האיזון העדין הזה מונע, במידה שווה, על ידי התרבות שמכתיבה פרסום לצורך הישרדות (publish or perish) ועל ידי הדחף הטבעי של אנשים יצירתיים לסיים משימות שהתחילו בביצוען.

טיפים לפרסום יעיל

הנה כמה עצות שיוכלו לסייע לכם לפרסם ביעילות ולעתים קרובות:

כוונו לכתבי עת שמייצגים איזון בין גורם ההשפעה (Impact factor) לבין חשיבות המחקר.
אם התוצאות האחרונות שלכם מחייבות הערכה מחדש של תחום מחקר שלם, אין ספק שעליכם לכוון לכתב העת המוביל בעל גורם השפעה עצום. אם אתם שואפים לייצר מאמר שיצוטט באין ספור פרסומים, עליכם לכוון גבוה באותה המידה. אבל אם מדובר בעבודה פחות פורצת דרך, כדאי לשקול כתבי עת בעלי דירוג נמוך יותר של גורם ההשפעה. אם אתם שואפים להתקבל למשרה חדשה או לקבל קביעות בעתיד הקרוב, אולי כדאי להעדיף הגשה לכתבי עת בעלי זמן תגובה קצר יותר. (למרבה האירוניה, כתבי עת רבים מתגאים כעת בתהליכים מקוצרים של קבלת החלטות.(

דעו שלא תמיד יש התאמה בין גורם ההשפעה לשיעורי הדחייה

כתבי עת רבים מתגאים בשיעורי הדחייה הגבוהים שלהם כדרך להעלות את דירוג גורם ההשפעה שלהם ב-Science Citation Index או ברשימות דומות, אך חשוב לדעת ששיעורי הדחייה וגורם ההשפעה אינם תלויים זה בזה. פסקל רושה דה סילבה שכותב את Frontiers Blog מצא שאין התאמה בין שיעור הדחייה לבין גורם ההשפעה על סמך בדיקה של 570 כתבי עת שנבחרו אקראית מכל תחומי המדע. (בניתוח המשך נבחן אותו קשר בתחומים מסוימים כגון מדעי הטבע ומדעי החברה, והתוצאה הייתה דומה). לכן, סביר להניח שכדי לפרסם מאמר במהירות ולהגיע לקהל יעד רחב, כדאי להגיש את המאמר לכתב עת בעל השפעה רחבה ובעל שיעורי דחייה נמוכים.

התכוננו להגיש לכמה וכמה כתבי עת

כשאתם מכינים מאמר לפרסום, תמיד מומלץ לכתוב ולעצב את המאמר בהתאם לכללים של כתב העת שאליו אתם מייעדים את המאמר. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון גם את כתבי העת שנמצאים בעדיפות השנייה והשלישית שלכם. כלים מיוחדים כמו FindMyJournal ו-Edanz Journal Selector יכולים לסייע לכם לזהות את כתבי העת המתאימים. יתר על כן, תמיד אפשר לחפש השראה בעזרת כלים כלליים יותר כמוWeb of Science ו-Google Scholar, וכן בשיטות מסורתיות כמו קריאה בכתבי עת שמוזכרים בהפניות שלכם או שיחה עם עמיתים מהתחום.

אם משתמשים בתכנה לעיצוב הפניות כמו EndNote, כמה לחיצות על העכבר יספיקו כדי לעצב מחדש את ההפניות שלכם, אך שינוי ההקדמה או השרטוטים ידרוש מאמץ גדול יותר. אי לכך, יתכן שתעדיפו ליצור את רשימת העדיפויות שלכם על בסיס דרישות דומות או תחומים דומים. כתבי עת רבים יכולים גם להפנות מאמרים שהוגשו לכתבי עת המופיעים באותה הוצאה, ולכן ההגשה אליהם מומלצת במיוחד. ככל שנדרש פחות עיבוד כדי להגיש מחדש מאמר אחרי דחייה, כך יתקצר משך הזמן עד להגשה מחודשת של המאמר לביקורת עמיתים.

פנו אישית אל העורך

בואו נודה על האמת: לפעמים פחות חשוב מה אתה יודע, ויותר חשוב את מי אתה מכיר. עורכים לא יכולים לכופף את הכללים בכל מה שנוגע לקבלת מאמרים לפרסום, אך הם בהחלט יכולים לומר לכם מה עשוי להתקבל לפרסום ומה לא. כאשר אתם מסיימים לכתוב מאמר, תמיד כדאי ליצור קשר עם קולגות שעוסקים גם בעריכת כתבי עת. לכל הפחות הם יוכלו לומר לכם אם ההגשה היא בזבוז של זמן. באופן דומה, מומלץ מאוד לשקול פנייה לכתבי עת שמאפשרים הצגת שאלות לפני ההגשה. האופציה הזו, שהופכת נפוצה יותר ויותר בכתבי עת מדעיים בעלי השפעה, מאפשרת לחוקרים עסוקים לקבוע במהירות אם כתב היד שלהם מתאים לכתב העת. במילים אחרות, הצגת שאלות לפני ההגשה מעניקה לכל החוקרים אפשרות להרגיש בנוח ולשאול שאלות, אפשרות שבעבר הייתה שמורה רק למגעים בלתי רשמיים עם קולגות וידידים של עורכי כתבי עת חשובים.

בחירת שירות עריכה מקצועית

לסיכום, חשוב לחשוב מראש על האפשרות שהמאמר שלכם יידחה: הגדירו לעצמכם תכנית, בצעו אותה בקפידה, ואל תדאגו אם כתב העת הראשון שבחרתם דחה את פרסום המאמר שלכם. כשעובדים עם חברה אמינה לעריכה ולעיצוב על פי כללי כתב העת, כמו Academic Language Experts , יש לכם הרבה פחות סיבות לדאגה.  צוות המומחים שלנו הוא בעל ניסיון בעריכה אקדמית ומדעית ומציע גם שירותי הגהה ועריכה לשונית ברמה הגבוהה ביותר. כך אתם יכולים להיות בטוחים שהניסוח והעיצוב של כתב היד שלכם יעמדו בדרישות של כל כתב עת. כל שעליכם לעשות הוא לוודא שהמחקר שלכם יסודי, והעורכים המומחים שלנו כבר ידאגו לכל השאר. חשוב לזכור שדחייה של כתב יד אינה סוף פסוק, אלא רק מכשול זמני בדרך אל הפרסום. בחירה נכונה של כתב העת מראש יכולה לצמצם את מספר הדחיות שתקבלו ולאפשר לכם להתקדם בפרויקט המחקר החדשני הבא שלכם.

האם אתם מוכנים להתחיל לחפש כתב עת? כך תמצאו את כתב העת המתאים ביותר למחקר שלכם.