בשביל מה אני צריך עורך יש לי מתרגם!

הרשומה הזאת מבוססת על בלוג שכתבתי עבור הEuropean Association of Science Editors. ניתן למצוא את המאמר באנגלית כאן.

"אתה יכול גם לתרגם וגם לערוך את הטקסט שלי, נכון?"

אנשי מקצוע העוסקים בתחום של תרגום אקדמי רגילים לשמוע שאלות כאלה מהלקוחות שלהם. לא כל הלקוחות שואלים זאת במפורש, אך רבים רומזים שזה מה שהם מצפים שנעשה. אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו, הכול תלוי בסוג הטקסט ובקהל היעד שלו.

הגיוני לצפות ממתרגם מקצועי ובעל ניסיון לייצר טקסט קולח, שהרי מבחינה מסוימת, כל מתרגם הוא גם סופר. הוא מחבר טקסט חדש בשפת האם שלו על בסיס טקסט מקור בשפה אחרת (בעיניי, ראוי שמתרגמים אקדמיים יתרגמו רק לשפת האם שלהם). הטקסט החדש צריך לשקף, כמובן, את תוכן הטקסט המקורי. עם זאת, מבנה המשפט, הזרימה של הטקסט, התחביר ולעיתים גם הסגנון עצמו – כל אלו נתונים לשינויים, וכך נוצרת יצירה חדשה, שאינה זהה למקור.

כמו כל סופר טוב, גם מתרגם טוב צריך לבצע עריכה לשונית אקדמית באופן יסודי ומעמיק. אולם, כדאי שלא נסתפק רק בהגהה שהוא עצמו עושה, אלא ניעזר גם בשירותי עריכה אקדמית. קורא נוסף עשוי להבחין בדברים רבים שהכותב עצמו לא שם לב אליהם – שגיאות הקלדה, חוסר אחידות סגנונית, מילים מיותרות ובעיות תחביריות.

אם כן, עריכה עשויה להביא תועלת לטקסטים מתורגמים רבים וביכולתה לדייק ולהנהיר את הטקסט. גם המתרגמים הטובים ביותר, שחושבים בשתי השפות, עלולים להשאיר בכתיבתם מעט משפת המקור. תמיד יש מקום לליטוש ולשיפור התרגום, גם אם עבר תחת ידיו של מתרגם מצוין. סופרים מפורסמים, מתרגמים מעוטרים וענקי ספרות אחרים נעזרים כולם בעורכים, ואלו מלטשים את היצירה ומכינים אותה לפרסום. כמו שלא נצפה מסופר לערוך את היצירות של עצמו, אין סיבה לצפות ממתרגם להיות העורך של עצמו.

האם הטקסט שלך זקוק לעריכה? תלוי במטרות שלכם.

מתי יש צורך בעורך?

כשקולגות שואלים אותי האם לשלוח טקסט מתורגם לעריכה, אני בדרך כלל מציע להם לאמץ את כלל האצבע הבא: אם זה מסוג הטקסטים שהייתם שולחים לעריכה בשפת המקור, כדאי שתשלחו גם את התרגום שלו לעריכה. וזה לא משנה אם הטקסט המקורי כבר עבר עריכה; התרגום הוא יצירה חדשה לגמרי.

רוב היצירות הספרותיות, הספרים האקדמיים והמאמרים בכתבי העת עוברים עריכה מסוימת, גם אם נכתבו בשפת אימו של הסופר, וגם אם הסופר רהוט ומוכשר מאוד. מאמר כתוב היטב או ספר שתורגם לשפה אחרת על ידי מתרגם מהשורה הראשונה הם כמו כל יצירה אחרת; התרגום הוא צעד חשוב מאוד, אבל יש עוד שלב אחד לפני קו הסיום.

מתי לא חייבים עורך?

אותו כלל אצבע חל גם בכיוון ההפוך: אם בידכם טקסט שגם המקור שלו לא היית שולח לעריכה, הרי שאין הכרח לשלוח תרגום טוב של אותו טקסט לעריכה (אך זה כמובן לא יכול להזיק).

באילו מקרים מדובר? אמנם אין חוקי ברזל, אבל אם אינכם מתעתדים לשלוח את הטקסט לפרסום, כנראה תוכלו להסתפק בכתב יד כתוב היטב שלא עבר עריכה. אלו יכולים להיות טקסטים שמיועדים לשימוש פנימי; תקצירים מתורגמים; סיכומים של הרצאות; וחומרים נוספים שבעיקר נועדו להעביר מידע מסוים.

כמו כן, אם אתם שולחים את היצירה שלכם להוצאה לאור או לכתב עת המעסיקים עורכים משלהם, סביר להניח שלא תצטרכו לחפש עורך בעצמכם.

לא בטוח שתצטרכו עורך גם במקרים שבהם התרגום צריך להיות מילולי ולשקף את המקור ככל האפשר. שאלונים, לדוגמא.

מובן שבכל המקרים האלה הכול תלוי באיכות הטקסט שלכם. עליכם להעסיק מתרגם מצוין שאתם סומכים עליו, בעל כישורי כתיבה מצוינים בשפת היעד. אם זה לא המצב, מצאו לכם מתרגם אחר!

בשורה התחתונה

אמנם סביר לצפות ממתרגם לערוך ולהגיה את עבודתו, אבל אל תצפו מכל מתרגם להיות גם מתרגם וגם עורך. במקרים מסוימים אין הכרח להעסיק גם עורך וניתן להסתפק בתרגום מקצועי ברמה גבוהה. עם זאת, כל טקסט המיועד לפרסום צריך לעבור תרגום ועריכה. תחשבו בגדול. גם אם אתם כותבים עכשיו טיוטה שמיועדת לקהל מצומצם (תזה, למשל), יכול להיות שבעתיד תרצו לעשות שימוש בטקסט הזה ולכן כדאי לכם לשקול לשלוח אותו לעריכה כבר עכשיו.