השארת הערוץ פתוח: על החשיבות שבתקשורת בין מתרגם אקדמי למחבר

תפקידו של מתרגם אקדמי לא מסתכם בהחלפת המילים בטקסט במילים שקולות להן בשפה אחרת. תפקידו הוא להעביר נאמנה את המסר של המחבר, את הסגנון ואת הקול שלו, וליצור טקסט העומד בפני עצמו בשפת היעד. כדי להשיג זאת, על מתרגמים לבסס ערוצי תקשורת סדירים ואפקטיביים עם מחבר הטקסט שאותו הם מתרגמים. יצירת דיאלוג סביב עבודת התרגום עשויה לסייע לשני הצדדים להבין את הציפיות מהעבודה ואת מטרותיה וכן לשפר את התוצאה הסופית שלה.

להתחיל ברגל ימין

כפי שג'ודי אברהמס הזכירה, חשוב שיחסי המחבר והמתרגם יתחילו ברגל ימין. תיאום ציפיות של השניים ביחס לפרויקט, מאפשר לשני הצדדים לחוש ודאות רבה יותר ביחס לתהליך העבודה, דבר שמניח את היסודות לדיאלוג מתמשך במהלך העבודה. בתחילת הדרך, על שני הצדדים להסכים על הסעיפים הבאים:

• תאריך היעד לסיום העבודה;
• התאמה לתרבות היעד, במידת הצורך;
• דרישות העיצוב והעימוד;
• קהל היעד;
• מטרת התרגום מבחינת הלקוח.

נדרשת שיחה קצרה בלבד לשם קביעת הפרמטרים לעבודה ולאחריה יכול המתרגם להתחיל במלאכתו בתחושת ודאות. תקשורת כזו עשויה להגדיל את הסיכויים שהמאמר שלך יתקבל ויתפרסם.

תקשורת מתמשכת

תיאום הציפיות בין המחבר למתרגם בראשית העבודה הוא בסיס חיוני, אך חשוב לא פחות לשמר את התקשורת לאורך התהליך כולו. דיאלוג מתמשך חשוב משתי סיבות עיקריות:

תקשורת תורמת לדיוק

במהלך עבודת התרגום האקדמי עשויות לצוץ שאלות מסוגים שונים. המתרגם עשוי להזדקק למידע נוסף בדבר מונחים מקצועיים, להנחיה בעניין אוצר מילים בתחום מסוים, או להתלבט על סגנון הכתיבה המועדף. כאשר פתוחה בפני המתרגם האפשרות לבקש ולקבל משוב מהמחבר, התרגום יהיה מדויק יותר. מתרגמים שלא שואלים שאלות צריכים לעורר חדשנות אצל הלקוח.

תקשורת משפרת את שירות הלקוחות

כשמחבר מפקיד את הטקסט שכתב בידי מתרגם, הוא תולה בו את אמונו. ייתכן כי הטקסט הוא תוצר של מחקר וכתיבה שנעשו במשך שנים, ועשויות להיות לו השלכות על הקריירה של המחבר ועל הקידום שלו. מחבר שיהיה מעודכן בדבר התקדמות העבודה ויוכל לשתף את המתרגם בתובנות שלו, יפתח תחושת ודאות רבה יותר. תקשורת כזו גם תסייע למתרגמים לשפר את שביעות הרצון של הלקוחות שלהם – אלמנט שיווקי ראשון במעלה בעסקי התרגום.

תפקידו של המתרגם בתהליך הפרסום

במקרים מסוימים, מתרגם אקדמי טוב יכול לעמוד בקשר לא רק עם המחבר, אלא גם ישירות עם עורך הפרסום.  

לעיתים קרובות חוקרים מבקשים תרגום אקדמי של עבודתם לקראת הגשתה לשיפוט לפני פרסום בכתבי-עת בין-לאומיים. לפיכך, ערוץ תקשורת פתוח בין המחבר, המתרגם ובית ההוצאה בעניין המדיניות, הנורמות והדרישות של האחרון יכול לשרת הן את המתרגם והן את המחבר. ערוץ כזה יכול להועיל במיוחד בכל הנוגע להעדפות העיצוב וההגהה. אגנס ויטפילד (Whitefield) התייחסה במחקרה ליחסי עורך-מחבר-מתרגם וקבעה כי "כמעט אין בנמצא נהלים מקובלים לעריכת תרגומים". לאור זאת,  קיומה של תקשורת ברורה ואפקטיבית חשובה אף יותר.

לכן, בכל עבודה על המתרגם להיות מודע לדרישות העיצוב וההגהה של הטקסט. ראוי שהמתרגם יקבל את אישורו של המחבר לפני שהוא פונה ישירות לעורך, אך ערוץ תקשורת פתוח עם המחבר ועם העורך יאפשר התקדמות נוחה של תהליך הפרסום.

שימור תקשורת מוצלחת

לטובתם של מחברים ומתרגמים כאחד, העוסקים בתחום צריכים להקפיד על הכללים הבאים:

תיאום ציפיות בתחילתו של כל פרויקט;

• שמירה על ערוץ תקשורת פתוח במהלך העבודה כולה; 
• השארת ערוץ התקשורת פתוח עם עורכים ועם מו"לים לטובת סיוע בתהליך הפרסום.
• הקפדה על העקרונות הללו תגביר את שביעות רצון הן של מתרגמים והן של לקוחותיהם.