התחום של תרגום אקדמי תופס תאוצה

* הרשומה הזאת מבוססת על הרצאה שהעברתי בכנס Together של איגוד ELIA באתונה, יוון. ניתן למצוא את המאמר באנגלית כאן.

המטרה: להכין את המחקר שלכם לפרסום

חוקרים אקדמיים שואפים לפרסם את המחקר שלהם בכתב עת מכובד בתהליך מהיר ויעיל ככל האפשר. לצורך כך נעזרים חוקרים רבים בעורכים ובמתרגמים אקדמיים, המסייעים להם להכין את מחקרם לפרסום. בתור מספקי שירותי תרגום אקדמי, המטרה שלנו היא להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הפרסום האקדמי. לשם כך, עלינו להיות בקיאים בכל שלבי תהליך הפרסום (גם בשלבים שלא נוגעים אלינו ישירות). ברגע שנפתח את הכישורים שלנו ונבין את תפקידנו בתהליך הפרסום, נוכל לתרום תרומה משמעותית יותר ולבנות שותפות ארוכת טווח.

הלקוח: סקפטי ופרפקציוניסט

חוקרים מעוניינים לפרסם את מחקריהם מעל במות אקדמיות יוקרתיות, ולא בכדי. הם רוצים למקסם את ההשפעה של המחקר שלהם ולהגיע לקהל קוראים גלובלי. נוסף על כך, הקריירה האקדמית של החוקרים הללו ואפשרויות הקידום שלהם תלויות בדרך כלל בתדירות שבה הם מפרסמים מאמרים שעברו תהליך של ביקורת עמיתים. חוקרים נוטים להיות פרפקציוניסטים, לדקדק בתוכן המאמר ולא פחות חשוב מכך – בניסוח הדברים. לכן תפקידם של מתרגמים בתהליך של תרגום מאמרים אקדמיים הופך למטלה מאתגרת.

חוקרים שצריכים לכתוב או לפרסם מאמר בשפה שאינה שפת אימם הם בדרך כלל האנשים שזקוקים לשירותינו (בעיקר חוקרים שאינם דוברי אנגלית). חוקרים רבים חוששים שהמתרגם או העורך לא יבין את הכתיבה שלהם ולא יצליח להביע את הרעיונות במדויק ובשפה קולחת. חוקרים רבים לא בטוחים ביכולתם להגיה את כתב היד שלהם בעצמם ומסתמכים על משוב מקולגות או מחברים. בסופו של דבר, הם מעוניינים שעורך כתב העת יקבל רושם חיובי על מחקרם ואת המשימה הזאת הם מטילים על כתפינו.

האתגר: להקל את העומס

הכנת מחקר לפרסום עשויה לארוך כמה שנים, ותפקידם של עורך או מתרגם יתחיל בדרך כלל אחרי שכתב היד מוכן. חשוב לציין שעורכים ומתרגמים אקדמיים מתחילים את מלאכתם כשהסתיים המחקר וכשהסתיימה כתיבת המאמר, אך לפני שהמאמר התקבל לפרסום בכתב עת מסוים. האמת היא שחוקרים רבים מכינים את מחקרם לפרסום לפני שהחליטו לאיזה כתב עת לשלוח אותו.

כמעט כל עבודה אקדמית, בלי קשר למטרה הסופית, עוברת שלב של ביקורת עמיתים, שבו היא נשפטת לפי מספר קריטריונים. אחד המאפיינים החשובים ביותר של מאמר בעיני שופטים הוא איכות הכתיבה: האם הכתיבה בהירה ומובנת? האם המאמר נכתב לפי כללי הדקדוק? האם הוא נהיר וקולח? האם קוראים יבינו את הניואנסים של משפט או ביטוי מסוים? האם מופיעים במאמר אזכורים תרבותיים שיש להתאים לקהל היעד? טיפול מקצועי בנושאים אלו ועוד יקל את העומס על לקוחותינו ויהפוך את השירותים שאנו מציעים לכלי הכרחי.

התהליך: שאלו שאלות ועשו את שיעורי הבית שלכם

כשחוקר פונה אלינו ומבקש שנעבוד על כתב היד שלו, חשוב שנבין במה הוא צריך את עזרתנו. האם הוא צריך רק תרגום והגהה לשונית או שהוא זקוק גם לעימוד כתב היד לפי הנחיות מסוימות? התשובה לשאלה הזאת תלוי אם הוא כבר בחר את כתב העת שבו הוא מעוניין לפרסם את מחקרו או שטרם קיבל החלטה.

כמו כן, חשוב לדעת האם הוא מעוניין שנשתמש בחופש יצירתי כדי לשפר את התחביר ואת הזרימה של הטקסט בשפת היעד? ואולי הוא דווקא רוצה שנהיה יותר שמרניים ונשמור על המבנה והתחביר של טקסט המקור כמה שאפשר? האם יש צורך להעמיק ולבדוק האם המקורות בהפניות מצוטטים בשפה הנכונה והאם הערות השוליים מתייחסות לכותרות הספרים הרשמיות? עבודת ההכנה הזאת תעזור לנו להבין בדיוק מה מצפה החוקר לקבל וכך נוכל לתכנן ולתמחר את העבודה בהתאם.

הפיתרון: התמחות וערך מוסף

תפקידנו כעורכים אקדמיים וכמתרגמים הוא להכיר את תהליך הפרסום טוב יותר מהלקוחות שלנו. קודם כל נבחר תחום התמחות או כמה תחומי התמחות. עלינו לבחור בקפידה את התחומים המוכרים לנו ביותר או את התחומים שאהובים עלינו במיוחד. השלב הבא הוא לחקור וללמוד תיאוריות אקדמיות, טרמינולוגיה וספרות מקצועית. באופן כללי רצוי שנתמקד בצמד שפות אחד ולא נציע את שירותינו בשפות שאיננו יודעים על בוריין. חשוב גם לברר מהם כללי העימוד הנפוצים בתחום ההתמחות שבו בחרנו ולשלוט בהם.

ידע מעמיק בתחום והבנה של תהליך הפרסום האקדמי הם שנותנים לשירותי השפה שלנו ערך מוסף. אנחנו לא עוד מתרגמים או עורכים, אלא מומחים בתחומנו שיכולים בהחלט גם לייעץ. התהליך הזה לא קורה בן לילה, אבל הוא גם לא בהכרח אורך שנים רבות. כישורי שפה וכתיבה, הקפדה על פרטים ותשוקה למחקר ולהשכלה גבוהה הם הנוסחה המושלמת לחוקרים שזקוקים לשירותיו של מומחה שפה.