התחבר
FAQ
עבר
תפריט

כתיבה אקדמית בעולם גלובלי

האם עדיף לי לכתוב את המחקר שלי בשפת אמי ולשלוח אותו לתרגום או לנסח טיוטה באנגלית ולהיעזר בשירותיו של עורך אקדמי?

כתיבה אקדמית בעולם גלובלי

האתגרים הכרוכים בפרסום מחקר באנגלית

אחוז נכבד מכתבי העת האקדמיים הבינלאומיים מפרסמים מאמרים באנגלית בלבד, ומסיבה זו, חוקרים אשר רגילים לעבוד ולכתוב בשפה שאינה אנגלית עומדים בפני אתגרים לא פשוטים בבואם לפרסם את עבודתם. הדבר נכון גם לגבי מי שכישורי הקריאה שלהם באנגלית מצוינים וגם לגבי מי שמסוגלים להאזין להרצאה אקדמית באנגלית ולהבין כל מילה. כתיבה בשפה זרה היא אתגר גדול הרבה יותר מאשר קריאה או דיבור באותה שפה, ועבור חוקרים שאנגלית אינה שפת אימם, ובמיוחד חוקרים וותיקים שכבר פרסמו עשרות מאמרים בשפת אימם, כתיבת מאמר קולח ומדויק באנגלית עשוי להיות אתגר לא פשוט.

חלק מן החוקרים האקדמיים שאנגלית אינם שפת אימם מסוגלים לכתוב היטב גם באנגלית, ולהפיק כתב יד שזקוק לעריכה לשונית-סגנונית קלה בלבד. עם זאת, לא מעט חוקרים עדיין מגישים לפרסום מאמרים מבולגנים ורצופים בטעויות, ועורכים רבים נאלצים לדחות כתבי יד כאלה על הסף, גם כשמדובר בחיבורים מעמיקים בעלי תרומה חשובה למחקר. מרבית כתבי העת דורשים לקבל טקסטים מוכנים לפרסום.לא כל כתב עת מוכן לסייע לחוקרים בנושאים של עריכה והגהה. טעויות כאלה עשויות לפגוע בחוקרים ולהשפיע על המוניטין שלהם בקרב עמיתיהם.

לתרגם או לערוך? זו השאלה

האם עדיף לחוקר לכתוב את מאמריו בשפת אימו ואז להיעזר במתרגם מקצועי שיעביר אותם לאנגלית אקדמית?

היתרון הגדול של כתיבה בשפת האם של החוקר היא האפשרות לבטא את עצמו באופן המדויק והטבעי ביותר. מתרגמים מקצועיים שמבינים את הניואנסים של שפת המקור ושל שפת היעד יכולים להפיק טקסט נכון, קולח וברור. תרגומים שכאלה מאפשרים לעורכים ולברי סמכא אחרים להתמקד בתוכן המאמר ולבחון את עבודתו של החוקר באופן המדויק וההוגן ביותר וחוסכים מהם את הצורך לפענח משפטים מסורבלים שניסח החוקר בשפה שאינה שפת אימו. מעבר לזה, מתרגמים עשויים לאתר בטקסט המקורי משפטים עמומים או רעיונות לא ברורים ויחד עם החוקר, להנהיר אותם או לחדד אותם בגרסה הסופית.

לפעמים חוקרים שקיבלו חוות דעת טובה מעורכי כתב העת על מאמרם המתורגם, יכולים לפרסם את המאמר המקורי שכתבו בפרסומים מקומיים .כדאי לדעת שמוסדות רבים החלו להציע מאגרים מקוונים שבהם ניתן לפרסם מאמרים במקרים שבהם לא קיימות במות מתאימות לפרסומם.

עם זאת, תרגום הוא מקצוע מורכב ביותר ומתרגמים אקדמיים משכללים את יכולותיהם במשך שנים רבות. מעבר לכך, לא תמיד קל למצוא מתרגם הבקיא גם בשפת המקור והיעד וגם בעולם המושגים ובתיאוריות המרכזיות של תחום המחקר הספציפי שלכם. כל תרגום הוא מעין פרשנות, וגם מתרגמים מצוינים עשויים לטעות בהבנת הכוונה של המחבר.

האופציה השנייה היא לכתוב את המאמר באנגלית מלכתחילה ולאחר מכן להעביר אותו לעורך אקדמי. היתרון של השיטה הזאת הוא שחוקר אחר יכול לעבור על המאמר שלכם ולוודא שעשיתם שימוש נכון ומדויק בז'רגון המקצועי המקובל בתחומכם. כמו כן, עבודה עם עורך מעניקה לחוקרים הזדמנות לעיין בהערות של העורך שלהם ולהפיק מהן לקחים למאמרים הבאים.

עם זאת, גם לעבודה עם עורך יש חסרונות. ראשית, נדרש לחוקרים זמן רב הרבה יותר לכתוב באנגלית מאשר בשפת אימם. שנית, אם רמת הכתיבה של החוקר אינה גבוהה דיה, עורך אקדמי יתקשה להבינה והתוצאה הסופית עשויה להיות מבלבלת עבור הקוראים או לא מדויקת מבחינת כוונת המחבר. ולסיום, עורכים שאינם בקיאים בתחום המחקר הספציפי שבו עוסק המאמר עלולים להכניס בטקסט תיקונים לא נחוצים או לא מדויקיםשהמחבר לא תמיד ישים לב אליהם.

אז לפי מה, בעצם, אמור חוקר להחליט אם לכתוב באנגלית או בשפת אימם? הקריטריונים הבאים עשויים לעזור בהתלבטות.

מטרת המחקר:

מי קהל היעד של המאמר? יש בכלל סיבה שהמאמר יתפרסם באנגלית? אולי כתב העת המתאים לו ביותר הוא דווקא כתב עת בשפת האם של החוקר, או בשפה שלישית?

לא מעט כתבי עת בינלאומיים יוקרתיים מפרסמים מאמרים אך ורק באנגלית. חוקרים המבקשים לקדם את הקריירה שלהם עשויים להפיק תועלת רבה מפרסום מעל במות אלה. מחקרים אחרים עשויים להיות רלוונטיים רק לקהל קוראים מצומצם ומקומי, ובמקרים כאלה עדיף שהמאמר ייכתב בשפת אימו של המחבר, ושל הקוראים. לדוגמה, מאמר על המעמד החברתי-כלכלי של תלמידים באזור גיאוגרפי מסוים לא בהכרח צריך להתפרסם באנגלית או בכתב עת בינלאומי כלשהו.לעיתים, קהל היעד הרלוונטי ביותר של מאמר יקרא אותו רק אם יפורסם בשפה המקומית, שבה כתב אותו החוקר מלכתחילה.

האיכויות שלכתב היד המקורי:

האם מאמר זה נועד לתרום תרומה משמעותית למחקר? האם הוא פונה לקהל קוראים רחב? איזו מטרה מבקש החוקר להשיג בפרסום מחקר זה?

אם מדובר בכתב יד חשוב ופורץ דרך, כדאי להקדיש תשומת לב רבה מהרגיל לליטוש הטקסט, בין אם דרך תרגום ובין אם דרך עריכה. אם כתב היד נועד להפצה בקרב קהל מצומצם או שאינו עתיד להתפרסם מעל במה חיצונית, אולי אין צורך לעבוד שעות ארוכות על ליטושו.

נושא המחקר והדיסציפלינה האקדמית:

האם המאמר עוסק בתחום מחקרי מצומצם מאוד? האם מדובר במאמר במדעי הטבע או שמא במדעי הרוח והחברה?

לא תמיד קל למצוא מתרגמים למאמרים בתחומים ספציפיים ביותר, בעיקר בתחומים מדעיים וטכניים המתהדרים בז'רגון מקצועי מורכב. במקרים כאלה, אולי עדיף לכתוב את המאמר באנגלית מלכתחילה.

לעומת זאת, במדעי הרוח והחברה, ישנם מקרים רבים שבהם סגנון הכתיבה של המחברחשוב לפחות כמו תוכן המאמר עצמו, ולכן חוקרים המבקשים לפרסם את עבודותיהם בדיסציפלינות אלה נוטים להקדיש תשומת לב רבה מאוד לניואנסים של השפה. במקרים כאלה, ייתכן שעדיף לחוקר לכתוב את המאמר בשפת אימו ורק לאחר מכן לשלוח אותו למתרגם מקצועי.

כישורי כתיבה באנגלית:

האם המחבר מסוגל לייצר טקסט מושלם וחף מטעויות? אם לא, האם הוא מסוגל לייצר טקסט נהיר ומדויק שיהיה ברורהן לעורך אקדמי והן לקהל קוראים עתידי? האם הטקסט באנגלית יהיה עמום ובלתי מובן?

חוקרים צריכים להיות כנים עם עצמם ולחשוב אם הם באמת מסוגלים לכתוב מאמר באנגלית ברמה גבוהה. אם הכתיבה שלהם לא מספיק מובנת, גם עורך מבריק יתקשה לעבד את מאמרם לכדי טקסט קולח ומובן, ובניסיון לפענח את כוונת המחבר, הוא אף עשוי להתרחק ממנה עוד יותר. עריכה של טקסט כזה עשויה לארוך זמן רב, אפילו יותר מאשר הזמן שיידרש לחוקר לכתוב את אותו מאמר בשפת אימו. עוד משתנה שכדאי לקחת בחשבון הוא מידת הקרבה של שפת החוקר לשפה האנגלית מבחינת תחביר ומוסכמות ניסוח.

זמן ותקציב פנויים לתרגום ולעריכה:

האם תאריך היעד לשליחת המאמר קרוב במיוחד? האם המתרגם יספיק להשלים את עבודתו? מה האורך של כתב היד?

תרגום איכותי ומדויק דורש זמן. מובן שניתן להשיג גם תרגומים דחופים, אבל הם בדרך כלל יקרים מאוד והרמה שלהם לא תמיד טובה. אם מסגרת הזמנים שלכם לחוצה והתקציב שלכם מוגבל, לפעמים אין ברירה אלא להסתפק בעריכה. עם זאת, חוקרים צריכים להיות מודעים לכך שכתיבת מאמר בשפה שאינה שפת אימם עשויה לארוך חודשים רבים, וגם אז, סביר להניח שיצטרכו לשלוח את כתב היד לעריכה. במקרה כזה, אולי עדיף לחוקר לכתוב את המאמר בשפת האם שלו בפרק זמן קצר יחסית, לשלוח אותו לתרגום, ואז לשלוח את המאמר המתורגם לפרסום בכתב עת.

מבחינתם של חוקרים מתחילים המבקשים להגדיל את מספר הפרסומים שלהם במהירות, זמן הוא המשאב החשוב ביותר, ולכן יכול להיות שישתלם להם יותר לכתוב את המאמר בשפת האם שלהם ולשלם למתרגם מקצועי ש"יעביר" אותו לאנגלית מאשר לבזבז זמן רב על כתיבת אותו מאמר באנגלית. ניתן לכלול סעיף של שירותי תרגום ועריכה בבקשות למענקי מחקר ואף לכלול את השירותים הללו בעלויות השכר של סגל אקדמי חדש. שיטה זו עשויה לסייע בידן של אוניברסיטאות לגוון את הסגל האקדמי שלהן.

שיקולים של טווח קצר מול טווח ארוך:

בטווח הקצר, אנשי אקדמיה יכולים להיעזר במתרגמים ובעורכים כדי להתגבר על אתגרי השפה, אבל בטווח הארוך, אותם חוקרים ייאלצו לשפר את כישורי האנגלית שלהם. חוקרים הנעזרים בשירותי תרגום ועריכה יכולים להפיק מהםתובנות רבות. באמצעות מעבר על השינויים והתיקונים שהציע מומחה השפה, הם יכולים לשפר את כישורי השפה שלהם לקראת הפרויקט הבא.

לא מעט חוקרים וודאי יחליטו לכתוב חלק מהמאמרים שלהם באנגלית וחלק בשפת אימם. חוקרים המרבים להיעזר בעורכים ובמגיהים לליטוש כתב היד שלהם עשויים להפיק הרבה משירותי תרגום איכותיים. זו עשויה להיות השקעה מצוינת בעתידם המקצועי באקדמיה. פרסום מאמר מובן וקולח בכתב עת מוביל עשוי לסלול לחוקר את הדרך להשתתפות בכנסים ובהרצאות ולהזמנה לפרסם מאמרים נוספים, אפילו להזדמנויות תעסוקה חדשות. מאגר פרסומים רב לשוני אינו צריך להיות מקור למבוכה עבור חוקרים, אלא נקודת חוזק.

אם כך, האם עדיף לחוקרים לכתוב את מאמריהם בשפת אימם ואז לתרגם אותם? או שאולי כדאי להם לכתוב אותם באנגלית מלכתחילה ואז לשלוח אותם לעריכה? לשאלות אלה אין תשובה אחת. כל חוקר צריך לבחון היטב את צרכיו, את יכולותיו ואת מטרותיו עבור כל מאמר מחדש, ולקבל את ההחלטה המתאימה ביותר עבור אותה סיטואציה. ואם אינכם מצליחים להחליט, אתם תמיד יכולים להתייעץ עם קולגה, עם חבר או עם בעל מקצוע בתחום התרגום והעריכה.

לחצו כאן כדי לצאת לדרך!