עריכת טקסטים בלימודי מזרח תיכון: על חשיבותה של עריכה אקדמית

האם המחקר שלכם בלימודי מזרח תיכון זקוק לעורך אקדמי בעל רקע בתחום? ואולי כל עורך מקצועי יכול לעשות את העבודה? ברשומה זו אטען כי העורך המתאים ביותר לטקסטים מחקריים העוסקים במזרח התיכון הוא עורך אקדמי הבקיא בהיסטוריה, בפוליטיקה, בחדשות, בדתות ובשפות של האזור.

עורך העוקב אחרי החדשות

המזרח התיכון הוא אזור רב תהפוכות, ולכן חשוב מאוד למצוא עורך המאזין לחדשות ועוקב אחר ההתפתחויות השונות. לדוגמה, בטקסט העוסק בעלייתו של ארגון "המדינה האיסלאמית בעיראק" (דאע"ש), עורך הבקיא התחום יידע כי הארגון שינה את שמו מספר פעמים, בעבר נקרא "המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט" ( כלומר בסוריה) וכיום נקרא פשוט "המדינה האסלאמית". קל להתבלבל בין שמות של מפלגות וארגונים, בייחוד כאשר הם עוברים תמורות רבות במהלך השנים. אפילו מתרגמים אקדמיים או חוקרים טובים עלולים לטעות בתרגום שמות. על כן חשוב להיעזר בעורך העוקב אחר דיווחי חדשות מהאזור ויודע לבדוק את הדיוק בשמות המשתנים תדיר, להצליב את התרגום עם המקור ולהבטיח שהמחקר שלכם יהיה חף מטעויות.

עורך שיודע לבדוק את העובדות

מאמרים העוסקים במזרח התיכון דורשים לא אחת בדיקה נוספת של העובדות. מניסיוני, אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא חוסר דיוק בתאריכים. טעויות כאלה קורות, במיוחד אם הכותב הקליד את המאמר על מחשב נייד או על מכשיר אחר בעל מקלדת צפופה. יש טעויות שקל לזהות ולתקן, ויש טעויות שרק מי שבקיא בהיסטוריה של המזרח התיכון ישים לב אליהן. לדוגמה, עורך מנוסה בכתב עת העוסק במזרח התיכון ישים לב שהמחבר כתב שג'מאל עבד אל נאצר נבחר לנשיא מצרים ב-1965 ויתקן זאת ל-1956. אולם ייתכן שהמחבר אכן התכוון לשנת 1965, אז נבחר עבד אל נאצר לכהונה שנייה, אך לא הקפיד לציין בטקסט שמדובר בכהונה שנייה, או שהאזכור נשמט בתהליך התרגום. במקרה כזה, עורך הבקיא בתחום יידע לשאול את המחבר אם התכוון לבחירות שהתקיימו בשנת 1956 או לבחירות של 1965.

בעיה שכיחה נוספת היא שילובם בטקסט של טיעונים מיושנים, שגויים או כאלה שאינם מגובים במקורות מהימנים. עורכים אקדמיים הבקיאים בתחום ועוקבים אחר ההתפתחויות בפוליטיקה האזורית יוכלו לסייע בידי כותבים לתקן טיעונים שכאלה. לעיתים קורה גם שכותבים מעוותים את העובדות כדי שאלו יעלו בקנה אחד עם עמדותיהם הפוליטיות ועם דעותיהם האישיות. עורך אקדמי בעל רקע בתחום יידע לקרוא את הטקסט בקפידה ולאתר הצהרות המתחפשות לעובדות, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו זכויות מיעוטים, אפליה, מנהגים דתיים וכיוצא באלה.

עורך הבקיא בתעתוק נכון

תעתוק הוא מרכיב מרכזי בכל מחקר העוסק במזרח התיכון. בשנת 1974, כתב ההיסטוריון מארשל ג' ס' הודג'סון בחיבורו הקלאסי בן שלושת הכרכים, "הציביליזציה האיסלמית" על חשיבותו של התעתוק. אנו נעזרים בתעתוק כשמדובר בשמות פרטיים, שלא מקובל לתרגם. תעתוק עשוי לסייע לנו גם להסביר מונחים במקרים שבהם לא קיים מונח מקביל בשפת היעד. לדוגמה, המילה الشريعة מתייחסת להלכה המוסלמית או לחוק המוסלמי, ואותה נתעתק כ"שריעה", משום שתרגום מילולי כמו "הדין" או "הדין המקודש" אינו מדויק מספיק. "שריעה" הוא התעתוק המקובל, גם אם אינו המדויק ביותר. מונחים רבים אחרים בחוק האיסלאמי, בתרבות, בחברה וכיוצא בזה לא זכו לתעתוקים מקובלים.

עאטיב גול ציין במאמרו כי למרות המאמצים להנהיג שיטת תעתוק אחידה, למשל הנחיות התעתוק שפרסם כתב העת International Journal of Middle East Studies, ולמרות הניסיונות ללמד סטודנטים ללימודי מזרח תיכון כישורי תעתוק בסיסיים, הסטנדרטים לתעתוק ערבית הולכים ומדרדרים עם השנים. לדוגמה, שמו של דיקטטור לוב המודח הופיע באינספור תעתיקים שונים. בניו יורק טיימס מכנים אותו מועמר אל קאדאפי בעוד במקורות אחרים הוא מופיע בתור מועמר גדאפי. חוקרים בתחום סבורים שאין סיבה לתעתק את השם במלואו, אלא כשמדובר בטקסטים הכתובים בערבית ספרותית. עם זאת, חוקרים רבים מנסים לשמר את האות ע' ועל הסימן "המזה" בתעתוקים שלהם לאנגלית, במיוחד בטקסטים המיועדים לקהל מקצועי. האות ע' והסימן "המזה" מיוצגים שניהם בגרש, וקל להתבלבל ביניהם. עורכים הבקיאים בתחום יוכלו לעבור על כל התעתיקים ולוודא שלא נפלה בהם טעות.

מסקנה

תפקיד העורך בטקסטים מחקריים חשוב מאין כמוהו. עורך אקדמי המקבל לידיו מאמרים העוסקים במזרח התיכון יוכל לבדוק את העובדות, לתקן שמות ותעתיקים ולהצביע על בעיות בטיעוני המחבר. רק עריכה אקדמי שנעשה על ידי עורך הבקיא בפוליטיקה של המזרח התיכון, יש מספיק יידע להתמודד עם טקסט מחקרי בתחום ולייצר לו גרסה מדויקת וברורה, מתוך הבנה של המורכבויות הרבות באזור.