התחבר
FAQ
עבר
תפריט

תפסיקו לבזבז זמן על עיצוב! איך בוחרים תכנה לניהול הפניות עבור מחקרים אקדמיים

תפסיקו לבזבז זמן על עיצוב! איך בוחרים תכנה לניהול הפניות עבור מחקרים אקדמיים

בשני העשורים האחרונים גוברת הדרישה לא רק למחקרים ברמה גבוהה, אלא גם לפרסומים בקצב מהיר, ועמה גם החשיבות של כל כלי שיכול לסייע לחוקרים לכתוב טוב יותר או מהר יותר. הלחץ "לפרסם או להיעלם" גורם בין השאר לכך שכיום מתפרסמים יותר מאמרים אקדמיים מאשר אי פעם בעבר. הניסיון להתעדכן בספרות המחקרית ההולכת ומתרחבת הופך לבלתי אפשרי כמעט, וקשה אפילו לעקוב אחרי כל המאמרים שמתפרסמים. ב-2014 בלבד פורסמו כמעט 2.5 מיליון מאמרים שעברו ביקורת עמיתים!

התהליך של איסוף עשרות מחקרים רלוונטיים, ולאחר מכן רישום ועיצוב ידני של ההפניות עבור מאמר בכתב עת, עלול לגזול זמן יקר, שחוקרים בני זמננו פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לבזבז. ואם זה לא מספיק, כאשר מאמר נפסל לפרסום בכתב עת מסוים, לעתים קרובות הכותבים נדרשים לשנות לחלוטין את עיצוב ההפניות לפני הגשה של כתב היד לכתבי עת אחרים. בעולם האקדמי התחרותי של היום, המשמעות היא בזבוז אדיר של זמן ושל משאבים.

כדי להתמודד עם הבעיה הזו נוצר כלי עזר מסוג חדש: תכנה לניהול הפניות. חוקרים רבים נעזרים כיום בתכנה לניהול הפניות, הן כדי להקל על כתיבה של מאמרים המגובים בהפניות איכותיות, והן כדי לארגן את הידע שלהם בספרות המחקרית ההולכת ומתרחבת. תכנה לניהול הפניות מטמיעה הפניות מתוך ספריית הפניות לכתב היד שלכם באופן אוטומטי תוך שימוש בWord-. הפניות בגוף הטקסט, הערות שוליים, הערות סיום ופרקי הפניות נוצרים בלחיצת כפתור בהתאם לדרישה של כל כתב עת. רמת הדיוק של תכנות כאלה היא יותר מ-99% ביחס לעיצוב ידני של ההפניות על ידי החוקרים.

יש חוקרים שכבר מתהדרים בספריות לניהול הפניות הכוללות עשרות אלפי מאמרים. ספריה מסוג זה דורשת השקעה של מאמץ עצום בסידור על גבי פלטפורמה מסוימת, ולכן חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של הכלים הקיימים לפני שמשקיעים אין ספור שעות ביצירה של ספריה וירטואלית מסוג זה. להלן סקירה קצרה של שלושה מבין הכלים הפופולריים ביותר לניהול הפניות כיום. התכנה הראשונה שנבחן היא "אנד-נוט" (EndNoteתכנת ניהול ההפניות הפופולרית ביותר – ולאחר מכן נבחן שתי אפשרויות חליפיות המציגות יתרונות ייחודיים משלהן.

 

Text background with pencil - shallow de

אנד–נוט: חביבת הקהל

מאז שיצאה לשוק באמצע שנות ה-80 הפכה תכנת אנד-נוט לתכנה המובילה לניהול הפניות, ולא במקרה. הגרסה העדכנית ביותר של תכנת אנד-נוט יכולה לנהל מספר בלתי מוגבל של הפניות ניתנות לחיפוש ולהציע למעלה מאלפיים סגנונות עיצוב המוגדרים במערכת, כך שאפשר לעצב את ההפניות בהתאם לדרישות של כל כתב עת בלא כל מאמץ. כיום אנד-נוט אף מציעה שירות מבוסס אינטרנט הנקרא "אנד-נוט ווב" (EndNote Web).

שירות אנד-נוט ווב מספק גישה לספריות של למעלה מ-10,000 הפניות הנגישות מכל מחשב. אך אם אתם משתמשים באנד-נוט בלבד, אוסף ההפניות שלכם יהיה מוגבל לקבצים בספריה הקיימת על המחשב, ותזדקקו לנפח אחסון בענן כדי לסנכרן את הספריה שלכם בין מכשירים שונים. כמו כן, אנד-נוט ואנד-נוט ווב הם שירותים בתשלום. מרבית המוסדות האקדמיים מציעים רישיונות לאנד-נוט בחינם או במחיר מופחת, אך אם תידרשו לשלם את המחיר המלא, ייתכן שתרצו לשקול שימוש בשתי תכנות אחרות לניהול הפניות: "זוטרו" (Zotero) או "מנדלי" (Mendeley).

זוטרו: האפשרות הפשוטה

מאז שצצה לראשונה לפני כעשור, הציגה זוטרו שני יתרונות חשובים ביחס למתחרה המובילה בשוק, אנד-נוט: א. זוטרו היא תכנה חינמית, ו-ב. היא כתובה בקוד פתוח, כך שכל אחד יכול להשתמש בה. תכנת זוטרו מתאימה לעבודה עם מערכות ההפעלה Windows, macOS ואפילו Linux. וזה לא הכול: כיוון שהשימוש העיקרי שלה הוא כהרחבה לדפדפן "פיירפוקס", אפשר להשתמש בה עם כל מערכת הפעלה המריצה דפדפן כזה. השילוב בדפדפן מאפשר למשתמשי זוטרו לגשת לאותה ספריה מכל מחשב, ולפתח אותה.

כמו כל תכנה לניהול הפניות, גם זוטרו מאפשרת למשתמשיה לשמור הפניות למאמרים, לארגן את קבצי ה-PDF המשוייכים אליהן, לייבא מטה-דאטה מקבצי PDF, וליצור ולעצב הפניות עבור כל כתב יד באופן אוטומטי. עם זאת, השימוש בזוטרו כהרחבה של הדפדפן מאפשר למשתמשים גם להוסיף הפניות לספריות שלהם בלחיצת כפתור. לכן, הספריות של זוטרו הן אולי הפשוטות ביותר לפיתוח, בעיקר אם אתם משתמשים בפיירפוקס. אם אתם מעדיפים את דפדפני כרום או ספארי, עדיף שתחפשו במקום אחר (אם כי תוכלו להיעזר ב-Zotero Connectors שיאפשרו לכם שימוש בחלק מהפונקציות בעבודה עם דפדפנים אחרים). חיסרון נוסף הוא נפח האחסון הזעום שניתן חינם – 300 מגה בייט בלבד. אם תרצו לאחסן יותר מכמה עשרות קבצי PDF, תצטרכו לשדרג את רישיון האחסון ל"פרימיום".

מנדלי: הגישה הקהילתית

תכנת מנדלי הופיעה בשוק זמן קצר אחרי זוטרו. כמו זוטרו, גם מנדלי היא תכנה חינמית ומבוססת אינטרנט, אך האופי שלה קהילתי יותר. מלבד הפורום הפעיל ואפשרויות המדיה החברתית הרבות, הספריות של מנדלי מתוכננות כספריות שיתופיות, המאפשרות לחוקרים ללמוד מתובנות של עמיתים המשתפים הערות בנוגע למאמרים מסוימים. כמו זוטרו, גם מנדלי יכולה לקרוא מטה-דאטה ישירות מקבצי PDF, וכך לסייע לכם להגדיל את הספריה בעזרת קבצים הנמצאים על המחשב שלכם. בניגוד לזוטרו, מנדלי מציעה גם אפליקציות ייעודיות עבור אנדרואיד ואפל.

תכנת מנדלי מוצעת בחינם, אך מאז שנרכשה על ידי חברת Elsevier ב-2013, שירותי פרימיום מוצעים תמורת תשלום, כמו למשל נפח אחסון מורחב מעבר ל-2 ג'יגה בייט לספריית האונליין שלכם. אם אתם חוששים שבסופו של דבר תצטרכו לשלם, אולי מוטב לשקול אפשרויות אחרות (שמועות מספרות שהתכנה עומדת לעבור למודל של שימוש בתשלום).

successful senior man sitting at his working place, looking at camera and smiling

אז מה עדיף?

התשובה, לצערנו, היא "זה תלוי". חוקרים בעלי תקציב מוגבל יבחרו בזוטרו או במנדלי, אבל מי שהתחיל לעבוד עם אנד-נוט יישאר נאמן לה, ככל הנראה. יש עוד מגוון רחב של כלים לניהול הפניות, חלקם מיועדים לצרכים הספציפיים של דיסציפלינות כאלה ואחרות. ואם אתם מתקשים בשימוש באחד הכלים הללו, כל השלושה מאפשרים לייצא את קבצי הספרייה החיוניים למעבר לכלי אחר.

לא משנה באיזה כלי ניהול תבחרו, אנחנו ניתן לכם גיבוי. אנחנו ב-ALE אקדמיים מתמחים בעריכה ובתרגום מאמרים אקדמיים מכל הדיסציפלינות ומכל התחומים, ובקיאים בשימוש בכלי הניהול השונים. כך, בשלב העריכה האקדמית או העריכה המדעית, העורכים המומחים שלנו יכולים לשמר את ההפניות בכתבי היד שלכם בלי לפגוע בהן, ואתם יכולים לשנות סגנון בקלות ובמהירות.

לחצו כאן כדי לצאת לדרך!