עשר טעויות נפוצות שדוברי אנגלית כשפה שניה עושים בכתיבה של מאמרים אקדמיים באנגלית

כתיבת מאמר אקדמי באנגלית עשויה להיות מאתגרת עבור חוקר שחושב בשפה אחרת ודובר אנגלית כשפה שניה (ESL). כעורכת אקדמית, נתקלתי בעבודתי בטעויות רבות שחזרו על עצמן. הימנעות מהטעויות הללו  תעשה את כתיבתכם לבהירה ואפקטיבית יותר.

1. אורך פסקה

ככל שהמאמר שלכם יהיה בהיר וקולח יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יזכה לקהל קוראים גדול יותר ולהתעניינות רבה יותר מצד עמיתים. פסקאות ארוכות עלולות להרתיע קוראים ולהקשות עליהם לעקוב אחרי הדברים. טקסט נהיר ותמציתי מאפשר לקוראים שלכם להבין את שיטת המחקר שלכם ואת הטיעון שאתם מבקשים לבנות. חלקו את מאמרכם לפסקאות קצרות שכל אחת מהן מביעה רעיון או טיעון אחד בלבד. הדבר יאפשר לכם לבנות את הטיעון שלכם בהדרגה וללוות את הקורא, צעד אחד צעד, לעבר מסקנות המחקר. 

2. זמני פעלים

מעברים בין זמנים דקדוקיים קופציםמיד לעיני הקורא ופוגמים בזרימה של הטקסט. כשהמחבר עובר בין הווה לעבר, לדוגמא, זה קוטע את רצף המאמר ועלול לבלבל את הקוראים. קחו בחשבון את מסגרת הזמנים של נושא המחקר והחליטו אם להציגה בלשון עבר, הווה או עתיד. כמובן שניתן מדי פעם לעבור בין זמנים דקדוקיים, אבל ככלל, השתדלו לדבוק בכתיבתכם בזמן דקדוקי אחד. 

3. שימוש ביידוע

הכללים הדקדוקיים בנוגע ליידוע של שמות עצם משתנים משפה לשפה. ציון מוטעה של שמות עצם נובע בדרך כלל מהבדלים בין שפת האם של הסופר לבין כללי התחביר באנגלית. באנגלית, כשמדובר בשם עצם יחיד ומוגדר, ניתן לתרגם את ה' הידיעה באות "A" או במילה The (למשל a study או the study), אבל לא נעשה זאת כשמדובר ברבים. בהצגת ישות בפעם הראשונה לא נשתמש ביידוע : "According to a study", אמנם בהמשך כן נשתמש ביידוע "The study further showes". השימוש הנכון ביידוע הוא עניין של ניסיון וטעייה, אבל בעיקר של התמדה ונחישות. דוברי אנגלית כשפה שנייה עשויים לראות בכך אתגר לא קטן, אך מדובר בהשקעה משתלמת התורמת לתקניות המאמר ומקלה על ההבנה של קהל הקוראים שלכם. 

4. הבדלים באיות

הבדלי האיות בין אנגלית בריטית ואמריקנית הם עניין מאתגר עבור כל חוקר שאנגלית אינה שפת אמו, במיוחד מפני שרבים מההבדלים הללו כל כך דקים, בלתי נראים כמעט. בין הבדלי האיות הנפוצים ביותר ניתן לציין את הסיומות ISE ו-IZE (למשל במילים realise/realize) ואת השימוש ב-OR לעומת OUR (כמו במילים color/colour). וכאילו שזה לא מספיק מסובך, כדאי לזכורשהאנגלית הבריטית בדרך כלל "סובלת" את שני הסגנונות, אך רק אחד מהם מקובל בכתיבה ונמצא בשימוש בפועל. הדרך הטובה ביותר להמנע מטעויות כאלה היא להגדיר את הניב שבו אתם רוצים להשתמש כשפת הטקסט שלכם ב-Word או במעבד התמלילים שבו אתם משתמשים.

5. אות רישית

טעות נוספת של אנשים שאינם דוברי אנגלית היא שימוש לא נכון באותיות רישיות. בדומה לכללים הנוגעים ליידוע, גם את הכללים הנוגעים לאותיות רישיות ניתן לרכוש בעזרת התמדה ואימון, אבל הנה כמה כללי אצבע שכדאי לזכור:  

• מילה בתחילת משפט תקבל אות רישית
• שם עצם פרטי יקבל אות רישית (English, Paris, Robert)
• שמום עצם פשוטים אינם מקבלים אות רישית (research, sample, author)
• המילה "אני", "I", תמיד תיכתב באות רישית (ראו טיפ מספר 6 בנוגע לשימוש בגוף ראשון בכתיבה אקדמית)

6. כתיבה בגוף ראשון

באופן מסורתי, מאמרים אקדמיים נכתבים בגוף שלישי, וכתיבה אקדמית בגוף ראשון נחשבת לכתיבה אישית מדי ומרושלת. אמנם, בעת האחרונה תפיסה זו מתחילה להשתנות; הצגת מאמרים בגוף ראשון נעשית יותר ויותר מקובלת, וישנם אפילו כתבי עת המעודדים זאת. עם זאת, מאחר שנושא זה עדיין נתון במחלוקת, רצוי לנהוג משנה זהירות ולהמנע מהצהרות סובייקטיביות בכתיבתכם. רצוי לעיין בהנחיות לכותבים של כתב העת שבו בחרתם, ולפעול בהתאם.

7. אימרות אידיומטיות או ניסוחים לא מחייבים

בדומה לכתיבה בגוף ראשון, גם שימוש מוגזם בביטויים או בפתגמים עשוי לפגום בטקסט ולהציגו באור חובבני. יתרה מכך, אם תשתמשו בנוסח מוטעה של הביטוי, הקוראים פשוט לא יבינו את כוונתכם, לדוגמא ”the study finished up having” במקום “the study ended up having”. ניתן להמנע מבעיות אלו ע"י המנעות מלכתחילה משימוש בביטויים אידיומטיים. טקסט כזה גם יהיה יותר קריא ובהיר. 

סוגיה נוספת שנתקלתי בה היא שכותבי ESL נוטים להמנע משימוש בשפה החלטית. עם זאת, חשוב לזכור שאין שום פסול באמירה החלטית כאשר העובדות תומכות בה. ניסוחים לא מחייבים מוסיפים מילים למאמר, אך אינם תורמים דבר לתוכנו. זכרו שכלל האצבע בכתיבה אקדמית הוא: "תפסת מרובה לא תפסת", והשתדלו לכתוב משפטים ברורים וקצרים שמעבירים את הטענה באופן אפקטיבי. 

לדוגמא, עדיף לכתוב: "In conclusion, the effects of organic compounds"

מאשר את המשפט המסורבל: "As a result of the analysis, it can be concluded that the effects of organic compounds."

8. התאמת נושא-פועל

התאמת הנושא והפועל (או בקיצור SVA) היא אחת מאבני היסוד בכתיבה נכונה בכל שפה. בגלל ריבוי הפעלים באנגלית, כותבי ESL נוטים להתקשות בכך והתוצאה היא שלל טעויות גסות שמסיחות את דעת הקוראים. עם זאת, בעזרת כמה כללים פשוטים ניתן לצלוח את המכשול הזה בקלות. אחת השיטות הפשוטות ביותר היא להחליף את שם העצם בכינוי גוף מתאים ואז להשתמש בצורת הפועל המתאימה לכינוי הגוף.

התאמה נכונה של נושא ופועל: "The study (it) shows that"

התאמה מוטעית של נושא ופועל: "The study show that"

יישום נכון של SVA נשען במידה רבה על הקביעה של הכותב בדבר הצורה של שם העצם - אם מדובר ביחיד או ברבים. פועל לאחר שם עצם יחיד יקבל S (למשל he says) לעומת הרבים (they say).

9. מבנה משפט וסדר מילים במשפט

בשפה האנגלית ישנם חוקים כלליים בנוגע לסדר מילים במשפט (תואר קודם לשם עצם, פועל קודם לתואר הפועל), אך מובן ששליטה בכללים הללו דורשת אימון. הכללים הנוגעים לסדר מילים במשפט אינם נלמדים אלא נרכשים לאורך שנים של ניסוי וטעייה – כנראה שדוברי השפה עוקבים באופן טבעי אחר סדר מילות תואר (דעה-גודל-גיל-צורה-צבע-מקור-חומר-יעוד' שם עצם). חלק מ"כללים" אלו נתונים במחלוקת, אבל אל ייאוש: תמיד אפשר לבחור במשפטים קצרים ופשוטים.

10. צורת הפועל

אנשי ESL מועדים להשתמש בצורות מוטעות של פעלים. לדוגמא, צורת הפועל המתמשך ("the analysis is proving that") במקום הצורה הפשוטה

 ("the analysis proves that"). רצוי לשים לב למסגרת הזמן שאליה מתייחס הטקסט ולהשתמש בזמן הדקדוקי המתאים. כשמדובר על מסקנות וממצאי המחקר, השתמשו תמיד בזמן הווה פשוט (simple tense).

מסקנות

מטרתו של כל כותב, בין אם מדובר בחוקר אקדמי ובין אם מדובר בסופר של ספרות יפה, היא להעביר רעיונות בצורה בהירה ומעניינת. כל צעד שיעזור להפוך את הכתיבה שלכם לקריאה וברורה יותר, הוא צעד בכיוון הנכון. ניסוי וטעייה הוא שלב בלתי נמנע בדרך להפנמה של כללי התחביר והדקדוק הנכונים באנגלית. קריאה של מאמרים באנגלית תאפשר לכם לזהות דפוסים תחביריים כמו גם אנומליות דקדוקיות, וזו שיטה נהדרת להרחיב את הידע שלכם בכתיבה ולהעמיק את ההבנה שלכם - והרחבת אופקים מעין זו היא ממילא מטרתה של כל דיסציפלינה מדעית, כך שאתם בחברה טובה.