הערך המוסף של עורכים אקדמיים: האחדת הכתיבה והעימוד

מהי תרומתם של עורכים אקדמיים לטקסטים שהם עורכים? התשובה ברורה לכל כותב שהתנסה בעבודה עם עורך. אמנם לכל פרויקט עריכה אקדמית יש מאפיינים ואתגרים משלו, אבל באופן כללי ניתן לומר שעורכים משפרים את הטקסט במגוון דרכים: החל בטעויות הקלדה ובתיקון איות, פיסוק ודקדוק, עבור בשדרוג העושר הלשוני של הטקסט וכלה בשיפור ניסוח וחלוקה לפסקאות. עורכים מצוינים יודעים גם לחזק את הטיעונים המוצגים בטקסט.

אך עורכים אקדמיים תורמים לטקסט בדרך נוספת,  שרבים אינם נותנים עליה את דעתם: האחדת הטקסט מבחינה צורנית ותוכנית. האחדה פירושה שימוש במונחים זהים ובסגנון צורני זהה לכל אורך הטקסט.

מהי החשיבות של האחדה? ומדוע חוסר אחידות פוגם כל כך בטקסט? ישנן שתי תשובות לשאלות הללו, האחת נוגעת לאסתטיקה והשנייה לפונקציונאליות.

שיקולים אסתטיים בעימוד טקסט

העימוד של כל מסמך צריך להיות אחיד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בטקסט אקדמי. חשבו על עריכה של מאמר המיועד להתפרסם בכתב עת אקדמי: השוליים וההזחה של הטקסט צריכים להיות אחידים. אם המסמך מחולק לפרקים ולתתי-פרקים, הכותרת של כל פרק צריכה להיות מעוצבת באופן אחיד. כל אחת מכותרות הפרקים בטקסט צריכה להופיע תמיד באותו גופן, באותו גודל ובאותו עיצוב (מודגש, נטוי, עם קו תחתון). גם רווחים ורשימות ממוספרות צריכים להיות אחידים לאורך הטקסט.

אחידות תורמת להבנה של הקורא

מסמך לא אחיד עלול לבלבל את הקורא. לדוגמה, אם המילה "כנראה" תופיע פעם בתור כנראה, פעמים אחרות בתור כנראה ובמקרים אחרים בתור כנראה, הקורא עשוי לשאול את עצמו אם קיים הבדל במשמעות בין המילים הללו, ובאיזה הבדל מדובר. הוא הדין לגבי כל אלמנט עיצובי. חוסר אחידות עלול לגרום לקוראים להתעכב על הדברים הלא נכונים, ולעורר תחושת אי שקט וחוסר הבנה. חוסר אחידות פוגם לא רק בהנאה מהטקסט או בכבוד לטקסט, אלא גם בהבנה של הקוראים.

חוסר אחידות עשוי לפגוע בטקסט. להלן כמה דוגמאות נפוצות:

• כתיבת מספרים פעם בספרות ("5") ופעם במילים ("חמש").
• כתיבת תאריכים באופנים שונים, לדוגמה, 2 ביוני 2016 ובמקום אחר 2/6/2016.
• שימוש במקף ובקו מפריד לחילופין באותם מקרים.
• מושג המיוצג פעם בראשי תיבות ופעם בשמו המלא.
• חוסר אחידות במונחים מקצועיים.
   

כל כותב צריך לשאוף שהטקסט שלו יהיה טקסט אחיד. ואולם המלאכה נופלת לא אחת על כתפי העורכים האקדמיים, ויש לכך כמה סיבות:
 

• מסמכים רבים נכתבים על ידי מספר כותבים. תופעה זו נפוצה במיוחד במאמרים אקדמיים ובספרות מקצועית. כותבים אינם מתעמקים די הצורך במה שכתבו עמיתיהם באותו מאמר.
• ישנם מסמכים הנכתבים לאורך תקופה ארוכה, שבמסגרתה שינה הכותב את סגנון כתיבתו מספר פעמים.
• עורכים נעזרים בכללים המנחים של כתבי העת ליצירת האחדה של הטקסט וכותבים רבים אינם מכירים את הכללים הללו.
• עורכים הם אנשי מקצוע ויש להם לא מעט ניסיון בהאחדת טקסטים.
   

לא כל הטקסטים סובלים מבעיות אחידות, אולם במקרים רבים, עריכה לשונית אקדמית העשויה על ידי עורך מקצועי, יתרום תרומה משמעותית לשיפור רמת הכתיבה וליצירת טקסט אחיד הן בצורתו והן בתוכנו.