כשחוקרים אומרים שהם זקוקים לעריכה אקדמית, למה הם מתכוונים?
מי שאינו בקיא בעולם האקדמי עשוי לחשוב שהמשפט האחרון במאמר חותם לא רק את המאמר אלא גם את תהליך הכתיבה כולו. אולם חוקרים ואקדמאים מנוסים יודעים כי השלמת הטיוטה הראשונה של המאמר היא רק תחילתו של תהליך ארוך ומייגע ששיאו בפרסום המאמר. אחד השלבים החשובים ביותר בדיוק המאמר ובליטושו הוא שלב העריכה.
חוקרים לא תמיד יודעים מהו תפקידה של עריכה. חוקרים רבים המחפשים עורך אקדמי אינם מציינים בבירור לאיזה שירות הם זקוקים או שהם מבקשים שירות מסוים כשלמעשה הם זקוקים לשירות אחר לגמרי. אי דיוק כזה עלול לבלבל לא רק את החוקרים עצמם, אלא גם את העורכים הנדרשים למלאכה. על כן, אנו מציעים לחלק את תחום העריכה לכמה קטגוריות ולהגדיר כל קטגוריה באופן ברור, שכן האמת היא שכמה מן הקטגוריות הללו אינן עוסקות כלל במאפייניו הלשוניים של הטקסט.
מנחה כתיבה
הקטגוריה הראשונה של עריכה אקדמית מבוקשת במיוחד בקרב חוקרים מתחילים; בחינת המאמר בסיועו של מנחה כתיבה. מנחי כתיבה עשויים לעזור לחוקרים שנמצאים בשלבים הראשונים של כתיבת המאמר ולא מצליחים להתקדם. לדוגמה, מנחה כתיבה יכול לסייע בידו של חוקר הנתקל במחסום כתיבה או לייעץ לאקדמאי שלא בטוח כיצד להגיב לביקורת של מנחה או לביקורת עמיתים. מנחה כתיבה עשוי להתאים גם לחוקרים שלא מרוצים מהטיוטה שכתבו ומבקשים לשפר אותה.
מנחה כתיבה מקצועי יכול לעזור לחוקרים בבעיות אלה, לעבור איתם על הטקסט ולוודא שהתוצאה הסופית מדויקת ונהירה. באוניברסיטאות רבות קיימים מרכזי כתיבה ואלו עשויים לתרום לכל חוקר בשלב הראשוני של כתיבת הטיוטה.
עריכה לשונית אקדמית
הקטגוריה השנייה של עריכה היא עריכה לשונית אקדמית. סוג זה של עריכה עוסק בכל הסוגיות הנוגעות לשפה, בהן דקדוק, איות, תחביר, ניסוח ועוד.
איש המקצוע המתאים ביותר לשלב זה, שבו נבחנים מאפייניו המבניים והסגנוניים של הטקסט, הוא עורך אקדמי מקצועי. עורכים אקדמיים מקצועיים שולטים היטב בכללי השפה ומכירים היטב את נושא המחקר שבו עוסק המאמר. מומחיות כפולה זו הינה הכרחית לסוג זה של עריכה, שבו נדרשים הן הבנה של נושא המאמר והן כישורי שפה ברמה גבוהה. חוקר הנעזר בעריכה אקדמית מקצועית יכול להרוג שתי ציפורים במכה אחת: כך יהיה בטוח שהמאמר עומד בכל כללי השפה והדקדוק ובנוסף לכך יוכל לקבל הצעות ותגובות מהעורך האקדמי לגבי תוכן המאמר. טקסט שעבר עריכה מקצועית והתקבל לפרסום עשוי לפתוח דלתות רבות בפני חוקרים.
עימוד אקדמי
הקטגוריה השלישית של עריכה אקדמית היא עימוד אקדמי. אמנם אין מדובר בעריכה של הטקסט עצמו ושל הרעיונות המובעים בו, אך עימוד אקדמי הוא צעד חשוב בתהליך הכנת המאמר לפרסום. עימוד אקדמי עוסק בכל הסוגיות הנוגעות להנחיות ההגשה של כתב העת או ההוצאה לאור. עריכה זו עוסקת בעיקר בהפניות ובביבליוגרפיה. מאמר שאינו מציית לשיטת כללי הציטוט המתאימה בהערות השוליים, בהפניות, בציטוטים בתוך הטקסט ובביבליוגרפיה, עלול להידחות על הסף.
עימוד לא אחיד או שגוי עשוי לפגוע בסיכויו של מאמר להתפרסם, ולכן יש להפקיד את מלאכת העימוד האקדמי רק בידי עורך אקדמי השולט בשיטת כללי הציטוט הנדרשת במאמר (לדוגמה: MLA, APA,Chicago Manual of Style, AMA ועוד).
הגהה אקדמית
השלב הבא בתהליך העריכה הוא הגהה אקדמית. סוג זה של עריכה כולל קריאה קפדנית ומחמירה של המאמר בטרם שליחתו לפרסום כדי להבטיח שלא הושמטו ממנו פרטים חשובים. שלב זה יכול להתקיים רק לאחר בדיקה של המאמר, עיבוד של פסקאות או של קטעים שלמים, ובקיצור, רק כשקיימת גרסה סופית של המאמר.
איש המקצוע המתאים ביותר לסוג זה של עריכה הוא מגיה אקדמי. שלב זה נותן לחוקר "ראש שקט", שכן הוא מבטיח שלא תישאר בטקסט אף טעות עריכה.
קריאה ביקורתית
הקטגוריה האחרונה של עריכה אקדמית היא קריאה ביקורתית. אין מדובר בעריכה לשונית, אלא בבדיקה של תוכן המאמר עצמו, בדומה למשוב שנותנים כתבי עת על מאמרים הנשלחים אליהם לפרסום. קריאה זו צריכה להיעשות על ידי אנשי אקדמיה, בין אם מדובר בעמיתים של החוקר או ביועצים מומחים.
כל אחת מחמש קטגוריות העריכה שונה מרעותה. חוקר היודע לזהות לאיזו עריכה הוא זקוק, יוכל להסביר את צרכיו לעורך ולקבל את שירותי העריכה הטובים ביותר בטרם ישלח את מאמרו לפרסום.
לחצו כאן כדי לצאת לדרך!